פסק-דין בתיק ת"א 4002-04

פתח דבר:

1.              ביום 7/5/00, לרגל חגיגות יום העצמאות, אירח ראש עיריית שפרעם את שר הפנים - מר נתן שרנסקי וכן מוזמנים אחרים במרכז פייס אשכול אשר בעיר (להלן: "מרכז אשכול") כאשר מפגינים רבים שהיו במקום, שקיבלו עוד קודם לכן רישיון להפגין, החלו להתפרע וליידות אבנים לעבר הנוכחים במקום, לרבות שוטרים ואנשי ביטחון.

ההפגנה הוכרזה לאחר מכן ובעקבות ההתפרעות כהפגנה בלתי חוקית והמפגינים נדרשו להתפזר ולפנות את המקום, אך לא שעו לדבר והמשיכו במעשי הפורענות, כך שתחילה הותז גז מדמיע לעברם ומשהדבר לא עזר, ירו השוטרים ואנשי הביטחון כדורי גומי, כאשר התובע, אשר ככל הנראה נכח במקום כאורח מזדמן ולוודאי לא היה מהגרעין הקשה של המפגינים, נפגע משלושה כדורי גומי, אחד בראשו ושניים בזרועו השמאלית ונזקק לאשפוז בביה"ח ונותרה לו נכות רפואית לצמיתות.

הפלוגתא הטעונה הכרעה במסגרת תיק זה היא האם זכאי התובע לקבל פיצויים מהמדינה ומהו שיעורם ?

התובענה:

2.              נטען בכתב התביעה כי ביום 7/5/00, בסביבות השעה 18:00, עשה התובע, תושב שפרעם ויליד שנת 1964, את דרכו בנסיעה ברכב חברו מר סג'ייר לכיוון משרדי מקום עבודתו באיזור התעשייה של שפרעם, כאשר: "בדרכו נקלע לאיזור הומה אדם בו התקיימה הפגנה אותה עת ונאלץ מר סאלח סג'ייר להחנות את רכבו והתובע ירד מהרכב על מנת להמשיך ברגל אל מנהל החברה.

התובע אשר נכח במקריות בין קהל המפגינים בשטח בו שררו הפגנות והפרות סדר, נפגע עת נורה לעברו אש כדורי גומי על ידי כוחות המשטרה ו/או כוחות הביטחון וכתוצאה מכך נפגע בגופו מאש כדורי גומי ואשר פגעו בו קשה בראשו ובאמתו השמאלית".

האירוע והפגיעה הנ"ל ייקראו להלן: "האירוע" או "הפגיעה".

3.              הוסף בכתב התביעה כי לאור נסיבות האירוע נטל הראייה להוכיח היעדר רשלנות מטעמה מוטל על שכם הנתבעת, זאת כאשר הפגיעה נגרמה ע"י דבר מסוכן, קרי כדורי הגומי וכאשר התובע אינו יודע את הנסיבות הממשיות אשר גרמו לפגיעה.

לחילופין נטען בכתב התביעה כי האירוע נגרם עקב רשלנות ו/או מעשה תקיפה ו/או הפר חובה חקוקה ו/או פגיעה בהוראות חוק היסוד כבוד האדם וחירותו, שנעשו ע"י הנתבעת ו/או עובדיה.

4.              נטען גם בכתב התביעה כי בעקבות הפגיעה קיבל התובע טיפול רפואי ראשוני במרפאת אבן סינא, הנמצאת צמוד למקום הפגיעה ובהמשך הובהל לבי"ח רמב"ם אשר בחיפה, כשהוא מאבד דם ומעורפל בהכרתו, שם נתגלה כדור גומי אשר חדר לרקתו השמאלית וכן שני כדורי גומי אשר פגעו בידו השמאלית ושם הוא עבר ניתוחים ושוחרר לאחר 5 ימי אישפוז, ביום 11/5/00, להמשך טיפול ומעקב רפואי.

התובע המשיך וטען כי הפך לשבר כלי בעקבות האירוע, נגרמה לו נכות לצמיתות, עפ"י חוות דעת רפואיות שצורפו בהמשך וטען לנזקים בהיקף של 2,500,000 ש"ח, סכום אשר עתר לחייב את הנתבעת לשלם לו.

לכתב התביעה צורפו: סיכום האישפוז בביה"ח, מסמכים רפואיים רבים, מסמכי מל"ל, פרוטוקולים וקביעות של המל"ל.

ראיות התובע:

5.              מטעם התובע העידו, לעניין האחריות, העדים הבאים:

-   התובע עצמו, אשר מסר תצהיר עדות ראשית שלו ובסעיף 4 שבו אמר:

" ביום 7/5/00, לפנות ערב ולאחר הפסקת צהריים, עשיתי את דרכי מביתי למשרד החברה באיזור התעשייה שפרעם. בדרך לשם פגשתי את מר סאלח סג'ייר ונסעתי ברכבו לכיוון משרד החברה, במהלך הנסיעה נקלענו לאיזור בו היתה התקהלות של אנשים ומר סאלח החנה את רכבו ואני ירדתי מהרכב על מנת להמשיך בהליכה ברגל אל משרד החברה. כשהגעתי למשרדי החברה, התקשר אלי מנהל החברה מר אדיב עיאס ומסר לי כי הגיעו אליו אורחים וביקש ממני להביא לביתו מסמכים שהיו ברשותי.

בהתאם לכך התחלתי ללכת לכיוון ביתו של מנהל החברה שבאיזור אל נעאמה ובדרך פגשתי שוב את מר סאלח סג'ייר וביקשתי ממנו כי יסיע אותי לביתו של מנהל החברה. מר סאלח סג'ייר הביע את הסכמתו לכך ובעודנו עומדים במקום בסמוך למרפאת אבן סינא, החלה מהומה, אנשים רצו, צעקו וברחו לתוך המרפאה ואז הבחנתי בבת דוד שלי - גב' גמלאת ח'טיב שיצאה מבית המרקחת הסמוך ונכנסה לרכבה ביחד עם הילדים שלה, בתה בת השלוש וחצי ובנה בן השנה וצי.

ג'מאלאת היתה מפוחדת ומבוהלת למשמע הצעקות ומראה האנשים שברחו ורצו לכל עבר, הנחיתי את ג'מאלאת לנסוע עם רכבה לתוך החצר ועמדתי ליד רכבה, כשאני מחזיק ביד תיק ובו המסמכים שהחזקתי, ניסיתי להרגיע אותה ותוך כדי כך הגיעו שוטרים של מג"ב, חמושים ברובים ועמדו במרחק כעשרה מטרים ממני, אני צעקתי לעבר השוטרים: "תיזהרו יש ילדים ברכב", אולם חרף זאת ובאופן פתאומי אחד השוטרים שעמד על המדרכה הרים את נשקו לפניו, כיוון את הנשק וירה לעברי, אני שמעתי את קול הירייה והרגשתי מכה חזקה מאוד בראש וביד שמאל, נפגעתי בצורה קשה ודם רב החל לזרום מהפצע בראשי, משראו השוטרים שירה בי וחבריו כי נפצעתי וכי אני שותת דם, הם ברחו והסתלקו מהמקום (להלן: האירוע).